גמילה מקנאביס היא תהליך פיזי ונפשי המתרחש לאחר הפסקת שימוש ממושך, ומתבטא בתסמינים כמו עצבנות, חרדה, הפרעות שינה וירידה בתיאבון. תופעות אלו מגיעות לשיאן בדרך כלל במהלך השבוע הראשון להפסקה, ודועכות באופן משמעותי תוך שניים עד שלושה שבועות, כאשר הגוף והמוח מסתגלים מחדש לתפקוד ללא החומר הפעיל.
מהו קנאביס (גראס)?
קנאביס, המוכר גם בשמות כמו מריחואנה או גראס, הוא סם פסיכואקטיבי המופק מצמח הקנאביס. הוא מכיל תרכובות שונות, שהמרכזית שבהן היא דלתא-9-טטרהידרוקנבינול (THC). חומר זה אחראי להשפעות המוכרות של הסם, הכוללות שינויים בתפיסת המציאות, תחושת אופוריה ("היי") ולעיתים גם הקלה על כאב פיזי או מצוקה נפשית.
הפער בין התדמית למציאות: האם קנאביס הוא סם קל?
בשיח הציבורי, הקנאביס זוכה לעיתים קרובות לסלחנות ונתפס כ"סם קל". תפיסה זו נובעת מהיותו צמח טבעי ומכך שהשימוש בו הותר לצרכים רפואיים תחת רישיון.
עם זאת, חשוב להבין כי למרות תדמיתו, קנאביס הוא סם בעל השפעות פסיכואקטיביות משמעותיות. הוא מעניק למשתמש תחושת רוגע ואופוריה, אך במקביל עלול לגרום לתפיסת מציאות לקויה. תכונות אלו הופכות אותו לחומר עם פוטנציאל ממשי לפיתוח תלות ושימוש כפייתי בשימוש מתמשך.
השינויים במעמד החוקי של הקנאביס בישראל בשנים האחרונות, שהקלו בעבירות של החזקה ושימוש אישי (בניגוד לסחר), הפכו את הסם לזמין יותר. זמינות זו, לצד התפיסה המקלה, תרמה לעלייה בהיקף תופעת ההתמכרות.
מהי התמכרות לקנאביס וכיצד ניתן לזהות אותה?
חשוב לציין שלא כל שימוש בקנאביס מוביל להתמכרות. הערכות מקצועיות גורסות שכ-10% מהמשתמשים מפתחים תלות ממשית בסם. התמכרות לקנאביס (או שימוש לרעה בקנאביס) מאופיינת בדחף כפייתי ובלתי נשלט לצרוך את הסם, גם כאשר המשתמש מודע להשלכות השליליות בחייו.
תסמינים עיקריים המצביעים על התמכרות אפשרית כוללים:
- פיתוח סבילות צורך להעלות את המינון והתדירות כדי להשיג את אותה ההשפעה.
- פגיעה קוגניטיבית ירידה בריכוז, בזיכרון ובחדות המחשבה.
- אובדן מוטיבציה תחושת עייפות מתמדת, אדישות, חוסר יוזמה ופגיעה בפרודוקטיביות בעבודה או בלימודים.
- השפעות נפשיות התפרצות או החמרה של דיכאון וחרדה. במקרים קיצוניים, עלולות להופיע תופעות פסיכוטיות.
- פגיעה חברתית הימנעות ממפגשים חברתיים, הזנחת מערכות יחסים וקשרים משפחתיים.
זיהוי דפוסים אלו מדגיש את הצורך בהפסקת שימוש ובפנייה לתהליך של גמילה מקנאביס כדי להשיב את השליטה לחיים.
| מומלץ לקרוא גם: איך לזהות מכור לסמים?
תהליך הגמילה מקנאביס: תסמינים ושלבי ניקוי הגוף
תסמיני הגמילה הפיזית והנפשית מקנאביס משתנים מאדם לאדם, אך לרוב מגיעים לשיאם במהלך השבוע הראשון לאחר הפסקת השימוש. התסמינים הנפוצים כוללים: עצבנות וחוסר שקט, חרדה ומתח, נדודי שינה וקשיי הירדמות, ירידה בתיאבון ותשוקה עזה לחזור ולהשתמש בסם
חשוב לזכור: בעוד שתסמיני הגמילה אינם נעימים, הם בדרך כלל אינם מסכני חיים, והם דועכים בהדרגה תוך מספר שבועות.
דרכי גמילה: איך מפסיקים את השימוש בקנאביס?
אפשרות ראשונה: גמילה עצמית
ישנם אנשים המצליחים להיגמל באופן עצמאי, לרוב באמצעות הפחתה מדורגת של הכמות והתדירות. שיטה הדרגתית יכולה להקל על חומרת תסמיני הגמילה. עם זאת, במקרים של התמכרות עמוקה יותר, גמילה עצמית עלולה להיות מלווה בקושי רב ובשיעורי הצלחה נמוכים.
אפשרות שנייה: תכנית גמילה מקצועית
כאשר ההתמכרות משתלטת וקשה להתמודד לבד, מסגרות טיפול כמו מרכזי גמילה מקצועיות מציעות את המעטפת והכלים הדרושים להצלחה. תכניות אלה מסייעות למכורים להשתחרר מהתלות בסם ולנהל חיים מלאים ותפקודיים. הטיפול מיועד הן למכורים ללא מרשם רפואי והן למטופלי קנאביס רפואי שפיתחו שימוש לא מבוקר והתמכרות.
מרגישים שהגיע הזמן לשינוי? התמודדות עם התמכרות היא מסע ואתם לא צריכים לעבור אותו לבד.
ניתן לפנות אלינו כאן לייעוץ ראשוני, דיסקרטי וללא התחייבות
תכנית גמילה מקנאביס – כך זה עובד
תכנית גמילה מקנאביס במסגרת אשפוזית מאפשרת למטופל המכור ניתוק מן הסביבה הקבועה שלו, המהווה טריגר לשימוש בקנאביס, ותקופת ניתוק והתרגעות בסביבת טבע ואווירה רגועה ושקטה ותוך קבלת כלים וסיוע מצוות טיפולי מיומן.
מתחם האשפוז בתנאי פנימייה מאפשר למטופל להתרכז בהחלמתו, בשיקום הגוף והנפש, בהתמודדות עם קשיים ואתגרים ומורכבויות נפשיות ואורגניות שהולידו את ההתמכרות והביאו את המכור למצב של חוסר שליטה ותלות בחומרים ממכרים.
תכנית גמילה מקנאביס תכלול:
- גמילה פיזית וניקוי הגוף משיירי הקנאביס ומן הצורך הפיזי בקנאביס- בליווי רפואי ובסיוע תרופתי במידת הצורך להקלה על תסמיני הגמילה.
- גמילה רגשית ונפשית באמצעות מעטפת טיפולים פסיכולוגיים, טיפולים רגשיים ובניית חוסן אישי ונפשי.
- השתלבות בקבוצת טיפול כמקור להזדהות, תמיכה הדדית, בניה ושיקום של יכולות תקשורת חברתית וראיית האחר.
- טיפול משפחתי וסיוע בשיקום קשרי משפחה שנפגעו בשל השימוש בסם וההתמכרות אליו.
- שיקום תעסוקתי ובניית תכנית שיקומית שמאפשרת חזרה והשתלבות בקהילה ובשוק התעסוקה.
- ליווי מתמשך ומתן רשת ביטחון טיפולית באמצעות תכניות המשך בקהילה, כדי להבטיח שההחלמה תימשך לאורך זמן.
עמותת הדרך מלווה ומסייעת למכורים בישראל באמצעות מגוון תכניות גמילה לכל סוגי ההתמכרויות, טיפולים בקהילה ומסגרות אשפוז, תמיכה במשפחות מכורים וייעוץ ומעטפת שירותים ומענים נרחבת לכל בעיות ההתמכרות, לשיקום ולבניית חיים חדשים.
כדי להעניק זוויות נוספות ולהשיב על שאלות נפוצות שעולות בקרב משתמשים ובני משפחותיהם, ריכזנו עבורכם מספר תשובות חשובות.
התמכרות לקנאביס היא תהליך מורכב, המשלב היבטים פיזיים ופסיכולוגיים. ה-THC, החומר הפעיל בקנאביס, משפיע על מערכת התגמול במוח וגורם לשחרור דופמין, המעניק תחושת עונג ורוגע. בשימוש חוזר, המוח מתרגל לנוכחות החומר ועלול להפחית את ייצור הדופמין הטבעי שלו. כתוצאה מכך, מתפתחת תלות;
תלות פסיכולוגית, הצורך הנפשי להשתמש בסם כדי להתמודד עם רגשות, להירגע או ליהנות. זהו לרוב החלק המאתגר ביותר בגמילה.
תלות פיזית, הגוף מתרגל לסם ודורש כמויות גדולות יותר. בהיעדרו, מופיעים תסמיני גמילה פיזיים כמו עצבנות, בחילות וקשיי שינה.
לכן, ההתמכרות היא לחלוטין לא "רק בראש", אלא תהליך ביו-פסיכו-חברתי אמיתי.
זו שאלה חשובה ומורכבת. קנאביס רפואי ניתן במטרה להקל על תסמינים של מצבים רפואיים ספציפיים, והשימוש בו אמור להיות מבוקר ומפוקח על ידי רופא. הסיכון להתמכרות עדיין קיים.
הסיכון עולה משמעותית כאשר השימוש חורג מההנחיות הרפואיות. למשל, העלאת מינונים על דעת עצמך, או שימוש לצורך התמודדות רגשית ולא רק לבעיה הרפואית. המפתח למניעה הוא הקפדה על המרשם ושמירה על תקשורת פתוחה עם הרופא המטפל.
התהליך משתנה מאדם לאדם, אך ניתן לחלקו לשני שלבים עיקריים, השלב הפיזי (1-3 שבועות) בשלב זה חווים את תסמיני הגמילה החזקים ביותר, אשר דועכים בהדרגה והשלב הנפשי (חודשים ארוכים), זהו התהליך הממושך של התמודדות עם הדחף לסם, בניית הרגלים חדשים ורכישת כלים לחיים נקיים. הצלחה ארוכת טווח דורשת ליווי ותמיכה.
זוהי אחת הסיטואציות הקשות והמתסכלות ביותר. הכחשה היא מנגנון הגנה נפוץ בהתמכרות. הצעד החשוב ביותר הוא לא להתעמת, אלא לשתף.
- מצאו זמן רגוע לשיחה פרטית.
- השתמשו ב"מסרי אני": במקום להטיח האשמות ("אתה כל הזמן מעשן"), שתפו מההרגשה שלכם ("אני דואג/ת כי אני רואה שאת/ה פחות מעורב/ת במשפחה לאחרונה").
- הציעו עזרה, לא שיפוטיות: הבהירו שאתם שם בשבילו/ה ושאתם רוצים לעזור לו/ה לקבל תמיכה מקצועית.
- פנו אתם לייעוץ: גם אם האדם המכור אינו מוכן לקבל עזרה, אתם יכולים וצריכים לקבל הדרכה ותמיכה. גופים כמו "עמותת הדרך" מציעים ייעוץ גם למשפחות, כדי להעניק לכם כלים להתמודדות נכונה עם הסיטואציה.
מידע נוסף