התמכרות לסמים היא לא סוף הסיפור, היא יכולה להיות תחילתו של מסע החלמה אמיץ. כאן תמצאו את הדרך המקצועית, המבוססת והאנושית ביותר לצאת מהחושך.
גמילה מסמים היא תהליך שמטרתו להפסיק את השימוש בחומרים ממכרים, לטפל בתלות שהתפתחה ולסייע לאדם לחזור לחיים יציבים ללא שימוש בסמים. בהתאם לסוג החומר ולמצב המטופל, התהליך עשוי לכלול גמילה גופנית בפיקוח רפואי, טיפול רגשי והתנהגותי ושיקום חברתי ותפקודי. חשוב לדעת שלא כל התמכרות מחייבת אשפוז, ושגם לאחר הפסקת השימוש נדרש לעיתים טיפול המשך כדי להתמודד עם כמיהה ולצמצם את הסיכון לחזרה לסמים.
בעמותת הדרך ניתן מענה טיפולי ושיקומי לאנשים המתמודדים עם התמכרות לסמים ולבני משפחותיהם. העמותה משלבת מסגרות טיפול ושיקום, טיפול פרטני וקבוצתי, עבודה משפחתית, תוכנית 12 הצעדים וליווי בתהליך החזרה לחיים עצמאיים. התאמת המסגרת נעשית בהתאם לצרכים האישיים ולמצבו של האדם, תוך התייחסות גם לצורך בייצוב רפואי ראשוני כאשר הוא נדרש.
איך נגמלים מסמים ומה כולל תהליך הגמילה?
הדרך לגמילה מתחילה בהערכה מקצועית של דפוסי השימוש, מידת התלות, המצב הגופני והנפשי וניסיונות גמילה קודמים. על בסיס ההערכה ניתן לקבוע אם יש צורך בגמילה רפואית, אם אפשר להתחיל טיפול במסגרת מרפאתית או אם מתאימה מסגרת שיקומית אינטנסיבית יותר.
תהליך הטיפול כולל בדרך כלל כמה מרכיבים משלימים:
- הערכה ואבחון: בירור סוגי החומרים שבהם נעשה שימוש, תדירות השימוש, סיכונים רפואיים, מצב נפשי וצרכים חברתיים ומשפחתיים.
- הפסקת השימוש וטיפול בתסמיני הגמילה: כאשר נדרשת השגחה רפואית, היא ניתנת במסגרת המתאימה למצבו של האדם. בחלק מסוגי ההתמכרות ניתן לשלב טיפול תרופתי.
- טיפול בהתמכרות: עבודה על דפוסי השימוש, התמודדות עם כמיהה, שינוי הרגלים ופיתוח דרכים להתמודד עם קשיים ללא סמים.
- שיקום והמשך טיפול: חזרה הדרגתית לתפקוד, שיקום קשרים חברתיים ומשפחתיים, השתלבות בתעסוקה ובניית תוכנית לצמצום הסיכון לחזרה לשימוש.
השלבים אינם חייבים להתבצע באותו סדר או באותה מסגרת אצל כל אדם. טיפול נפשי ותמיכה יכולים להתחיל כבר בתקופת הגמילה הראשונית, ולעיתים האדם משתלב ישירות בתוכנית טיפול ללא אשפוז.
למה קשה להפסיק להשתמש בסמים?
חומרים ממכרים משפיעים בדרכים שונות על פעילות המוח, ובכלל זה על מערכות הקשורות לתגמול, למוטיבציה ולוויסות רגשי. אצל חלק מהמשתמשים מתפתחת סבילות לחומר, כך שנדרשת כמות גדולה יותר כדי להשיג השפעה דומה. במקרים אחרים מתפתחת תלות המלווה בתסמיני גמילה כאשר השימוש נפסק.
לצד ההשפעות הגופניות, השימוש עשוי להפוך לחלק מהרגלים חברתיים או לדרך להתמודד עם מתח, כאב רגשי, בדידות וקשיים אחרים. במקרים מסוימים קיימים גם דיכאון, חרדה, טראומה או מצבים נפשיים נוספים, אם כי לא כל התמכרות מתחילה במצוקה נפשית.
הטיפול מסייע להבין מה מחזק את השימוש אצל האדם המסוים ולבנות דרכי התמודדות אחרות. אין צורך להמתין להידרדרות חמורה כדי לפנות לעזרה.
למידע נוסף ניתן לקרוא את המדריך איך לזהות מכור לסמים.
מהם תסמיני הגמילה מסמים?
תסמיני גמילה מסמים הם תגובות גופניות ונפשיות שעשויות להופיע בעקבות הפסקה או הפחתה משמעותית של שימוש בחומר שאליו התפתחה תלות. סוג התסמינים, עוצמתם ומשך הופעתם תלויים בחומר, בכמות ובתדירות השימוש, במצבו הבריאותי של האדם ובשימוש בחומרים נוספים.
בין התסמינים האפשריים נמצאים כאבים בגוף, בחילות, הזעה, רעד, הפרעות שינה, חרדה, עצבנות, מצב רוח ירוד וכמיהה לחומר. עם זאת, לא נכון להניח שכל מי שנגמל מסמים יחווה את אותם תסמינים.
למשל, גמילה מאופיואידים עלולה להיות מלווה בכאבי שרירים, שלשולים, בחילות, הקאות והזעה. בגמילה מממריצים כמו קוקאין עשויים לבלוט עייפות, שינויים בשינה, דכדוך וכמיהה משמעותית. בגמילה מקנאביס נפוצים יותר עצבנות, קשיי שינה, חרדה ושינויים בתיאבון.
המונח העממי "קריז" מתאר לעיתים את תסמונת הגמילה, אך הוא אינו אבחנה רפואית אחת. הסיכונים שונים בין קבוצות החומרים, ולכן ההחלטה על השגחה ועל טיפול צריכה להתבסס על הערכה מקצועית.
מתי תסמיני הגמילה מחייבים עזרה רפואית דחופה?
פרכוסים, בלבול חריף, הפרעות במצב ההכרה, כאבים בחזה, קוצר נשימה משמעותי או מחשבות אובדניות מחייבים פנייה מיידית לעזרה רפואית. תסמינים כאלה עלולים להופיע בהקשרים שונים של שימוש בחומרים, גמילה או בעיות רפואיות ונפשיות נלוות.
יש חשיבות מיוחדת להערכה רפואית כאשר האדם משתמש בכמה חומרים במקביל, ובפרט אם הוא תלוי גם באלכוהול או בתרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים, שהפסקה פתאומית שלהן עלולה להיות מסוכנת.
האם הגמילה שונה בין סוגי הסמים?
לסוג הסם יש השפעה משמעותית על הגמילה ועל הטיפול המתאים. החלוקה המקובלת בשיח היומיומי ל"סמים קלים" ו"סמים קשים" אינה מספיקה כדי להעריך תלות או סיכון רפואי. חשוב יותר להבין לאיזו קבוצת חומרים משתייך הסם, כיצד הוא פועל ומה מאפיין את הפסקת השימוש בו.
גמילה מהרואין ומאופיואידים
הרואין, מורפין, פנטניל ומשככי כאבים מסוימים ממשפחת האופיואידים עלולים ליצור תלות גופנית משמעותית. הפסקת השימוש עשויה לגרום לכאבי שרירים, הזעה, נזלת, בחילות, הקאות, שלשולים, אי שקט וקשיי שינה.
אף שתסמונת הגמילה מאופיואידים אינה מסכנת חיים ברוב המקרים כאשר אין סיבוכים נוספים, הקאות ושלשולים עלולים לגרום להתייבשות ולהפרעות במאזן המלחים. מעבר לכך, חזרה לשימוש לאחר תקופה של הימנעות מסוכנת במיוחד משום שהסבילות לחומר פוחתת והסיכון למנת יתר עולה.
הטיפול בהתמכרות לאופיואידים עשוי לכלול תרופות ייעודיות כגון מתדון או בופרנורפין, בהתאם להערכה רפואית. עבור חלק מהמטופלים, טיפול תרופתי מתמשך הוא מרכיב מרכזי בהחלמה ואינו מסתכם בהקלה על תסמיני הגמילה.
גמילה מקוקאין ומסמים ממריצים
קוקאין ומתאמפטמין הם חומרים ממריצים בעלי פוטנציאל התמכרות משמעותי. לאחר הפסקת השימוש עלולים להופיע עייפות, ירידה במצב הרוח, הפרעות שינה, קושי לחוות הנאה וכמיהה חזקה לחומר.
בהתמכרות לממריצים חשוב להעריך את המצב הנפשי, במיוחד כאשר קיימים דיכאון חמור, מחשבות אובדניות או תסמינים פסיכוטיים. הטיפול נשען במידה רבה על גישות פסיכולוגיות והתנהגותיות ועל המשך תמיכה ושיקום.
למידע מורחב ניתן לקרוא על גמילה מקוקאין ועל גמילה מקריסטל מת'.
גמילה מקנאביס
שימוש ממושך בקנאביס, לרבות מריחואנה וחשיש, עשוי להוביל להתמכרות. הפסקת השימוש יכולה להיות מלווה בעצבנות, חרדה, קשיי שינה, חלומות עזים, חוסר שקט וירידה בתיאבון.
הקושי בגמילה אינו נובע בהכרח מתסמינים גופניים חמורים. אצל חלק מהאנשים הוא קשור להרגלי שימוש שהפכו לחלק משגרת החיים, להתמודדות עם מתח או לשימוש בקנאביס לצורך הירדמות. טיפול מתאים מסייע לזהות את התפקיד שמילא החומר ולפתח דרכים אחרות להתמודד עם הצרכים הללו.
גם כאשר תסמיני הגמילה אינם מחייבים אשפוז, הם עלולים לפגוע בתפקוד ולהקשות על הפסקת השימוש.
כמה זמן נמשכת גמילה מסמים?
משך הגמילה משתנה בהתאם לסוג החומר, למשך השימוש, למצבו הבריאותי והנפשי של האדם ולמסגרת הטיפולית. חשוב להבחין בין תקופת תסמיני הגמילה הראשוניים לבין הטיפול בהתמכרות ותהליך השיקום, שעשויים להימשך זמן רב יותר.
בגמילה מהרואין קצר טווח, למשל, התסמינים מתחילים לרוב בתוך שעות מהמנה האחרונה, מגיעים לשיאם במהלך הימים הראשונים ופוחתים בדרך כלל בתוך כשבוע. כאשר מדובר באופיואידים ארוכי טווח, לוח הזמנים עשוי להיות שונה.
בגמילה מקוקאין, התשישות והשינויים במצב הרוח עשויים להופיע במהירות לאחר הפסקת השימוש. חלק מהתסמינים פוחתים במהלך הימים הראשונים, אך כמיהה, הפרעות שינה וקשיים רגשיים עשויים להימשך שבועות ואף יותר.
בגמילה מקנאביס, התסמינים מתחילים בדרך כלל בתוך יום עד יומיים מהפסקת השימוש, נוטים להיות בולטים במיוחד במהלך השבוע הראשון ועשויים להימשך כשבועיים או יותר אצל משתמשים כבדים.
אלה טווחים כלליים בלבד ואינם מאפשרים לקבוע מראש כיצד תיראה הגמילה של אדם מסוים.
הטיפול והשיקום עשויים להימשך חודשים. במסגרות של קהילה טיפולית התהליך עשוי להימשך מספר חודשים עד שנה ואף יותר, בהתאם לתוכנית ולהתקדמות האישית. לכן אין לראות בסיום תסמיני הגמילה את סיום הטיפול בהתמכרות.
שלבי תהליך הגמילה והשיקום
תהליך טיפול יעיל צריך להתייחס הן להפסקת השימוש והן ליכולת לשמור על השינוי לאורך זמן. המעבר בין השלבים משתנה בהתאם למצב המטופל, ולעיתים כמה מרכיבים טיפוליים מתקיימים במקביל.
הערכה ואבחון מקצועי
בתחילת הדרך נדרשת הערכה של סוגי החומרים שבהם האדם משתמש, דפוסי השימוש, מצבו הרפואי והנפשי, תרופות שהוא נוטל, ניסיונות גמילה קודמים ורמת התמיכה העומדת לרשותו.
כאשר קיימים מצבים נפשיים נוספים, כגון דיכאון, חרדה, הפרעה דו-קוטבית או הפרעה פסיכוטית, חשוב להתייחס אליהם כחלק מהתכנון הטיפולי. שילוב של הפרעת שימוש בחומרים עם הפרעה נפשית נוספת מכונה תחלואה כפולה, ולעיתים נדרש טיפול מתואם בשני המצבים.
האבחון מסייע לקבוע איזו מסגרת מתאימה, מהי רמת ההשגחה הנדרשת ואילו גורמי מקצוע צריכים להשתתף בטיפול.
גמילה גופנית וייצוב רפואי במידת הצורך
כאשר התפתחה תלות גופנית, הפסקת השימוש עשויה להיות מלווה בתסמינים המחייבים טיפול והשגחה. מטרת הייצוב הראשוני היא להתמודד עם התסמינים, למנוע סיבוכים ולטפל בבעיות רפואיות או נפשיות שעלולות להופיע.
במקרים מסוימים אפשר לבצע את התהליך במסגרת מרפאתית בפיקוח מקצועי, ובמקרים אחרים נדרשת אשפוזית גמילה או מסגרת רפואית אינטנסיבית יותר.
חשוב להדגיש כי גמילה גופנית אינה מחליפה טיפול בהתמכרות עצמה. אדם עשוי להפסיק להשתמש בחומר ועדיין להתמודד עם כמיהה, הרגלי שימוש, קשיים נפשיים וקשרים חברתיים שמגבירים את הסיכון לחזרה לשימוש.
השתלבות במסגרת טיפולית ושיקומית
לאחר ייצוב ראשוני, או כאשר האדם מתאים לכך מלכתחילה, ניתן להשתלב בתוכנית טיפול ושיקום. במסגרת קהילה טיפולית מתקיים סדר יום מובנה הכולל פעילות טיפולית, קשר עם אנשי מקצוע, עבודה קבוצתית ותרגול של אחריות אישית והתנהלות יומיומית.
המסגרת מסייעת לאדם להתמודד עם מצבי לחץ, ללמוד לבקש עזרה, לשפר את התקשורת עם סביבתו ולבנות הרגלים שאינם קשורים לשימוש בסמים.
טיפול רגשי ושינוי דפוסי ההתמכרות
הטיפול הרגשי וההתנהגותי מתמקד בזיהוי המצבים שמעוררים שימוש ובפיתוח דרכים אחרות להתמודד איתם. אצל חלק מהמטופלים מדובר בקשיים נפשיים או בחוויות עבר, ואצל אחרים בהרגלים חברתיים, בדפוסי חשיבה או בקושי להתמודד עם תסכול ולחץ.
באמצעות עבודה טיפולית ניתן לפתח יכולת לזהות טריגרים, לווסת רגשות ולקבל החלטות גם במצבים שבהם מתעורר דחף לשימוש.
שיקום חברתי, משפחתי ותפקודי
התמכרות ממושכת עלולה לפגוע בקשרים משפחתיים, בתעסוקה, בהתנהלות הכלכלית וביכולת לקיים שגרה יציבה. תהליך השיקום מסייע לאדם לחזק מיומנויות שנפגעו או לפתח מיומנויות חדשות.
השיקום עשוי לכלול חזרה הדרגתית לעבודה או ללימודים, שיפור התקשורת המשפחתית, בניית קשרים חברתיים שאינם קשורים לשימוש בסמים ופיתוח יכולת לנהל סדר יום עצמאי.
אילו שיטות טיפול מסייעות בגמילה מסמים?
הטיפול בהתמכרות לסמים עשוי לשלב גישות שונות. התאמתן תלויה בסוג החומר, במצב המטופל ובמסגרת שבה הוא מקבל טיפול. בעמותת הדרך משולבים כלים טיפוליים ושיקומיים המתייחסים לאדם ולסביבתו, ובהם טיפול אישי, טיפול קבוצתי, עבודה משפחתית ותוכנית 12 הצעדים.
טיפול פרטני
הטיפול הפרטני מאפשר התייחסות לרקע האישי של ההתמכרות, לקשיים נפשיים, לדפוסי התנהגות ולהשלכות השימוש על חיי המטופל. במסגרת המפגשים ניתן לעבוד על זיהוי טריגרים, התמודדות עם רגשות, יחסים בין-אישיים ובניית מטרות אישיות להמשך התהליך.
טיפול קבוצתי
בקבוצה הטיפולית המטופלים יכולים לשתף בחוויות, לקבל משוב, ללמוד מניסיונם של אחרים ולתרגל התמודדות עם קשיים בין-אישיים. הקבוצה עשויה גם להפחית תחושות של בדידות ובושה ולחזק תחושת שייכות ואחריות הדדית.
טיפול התנהגותי וכלים לוויסות רגשי
גישות טיפול מבוססות מחקר, ובהן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), מסייעות לזהות דפוסי חשיבה והתנהגות המעודדים שימוש ולפתח תגובות חלופיות למצבי סיכון.
גם כלים כגון תרגול קשיבות, הרפיה ופעילות גופנית עשויים להשתלב כמרכיבים משלימים בתוכנית טיפול, בהתאם לצרכים האישיים. הם אינם תחליף לטיפול רפואי או פסיכולוגי כאשר הוא נדרש.
תוכנית 12 הצעדים
תוכנית 12 הצעדים התפתחה במקור במסגרת קבוצות לעזרה עצמית בהתמכרות לאלכוהול ובהמשך הותאמה גם להתמכרויות אחרות.
התוכנית מבוססת על הכרה בבעיית ההתמכרות, קבלת תמיכה, בחינה עצמית, נטילת אחריות ותהליך מתמשך של שינוי אישי. בחלק מהצעדים קיימים גם רכיבים רוחניים, בהתאם למסורת התוכנית.
תמיכת עמיתים והשתתפות בקבוצות הן מרכיבים מרכזיים בגישה. במסגרת עמותת הדרך משולבים עקרונות התוכנית כחלק מהמענה השיקומי הרחב.
טיפול תרופתי בגמילה מסמים
טיפול תרופתי עשוי להיות רכיב חשוב, אך הוא אינו זהה בכל סוגי ההתמכרויות. בהפרעת שימוש באופיואידים קיימות תרופות ייעודיות המשמשות לטיפול ארוך טווח ולהפחתת הסיכון למנת יתר. בגמילה מחומרים אחרים הטיפול התרופתי עשוי להתמקד בהקלה על תסמינים או בטיפול במצבים נלווים.
הצורך בתרופות, סוג הטיפול ומשך השימוש בהן נקבעים בידי גורם רפואי מוסמך. אין להפסיק תרופות קבועות או להתחיל טיפול תרופתי באופן עצמאי במסגרת ניסיון גמילה.
האם אפשר להיגמל מסמים לבד בבית?
יש אנשים שמצליחים להפסיק שימוש בסמים ללא אשפוז, אך אין להסיק מכך שכל ניסיון גמילה ביתי בטוח או מתאים. ההחלטה תלויה בסוג החומר, ברמת התלות, בסיכונים הרפואיים, במצב הנפשי, בתנאי החיים וביכולת לקבל ליווי מקצועי.
במקרים מסוימים ניתן לקבל טיפול מרפאתי ולהמשיך להתגורר בבית. טיפול כזה עשוי לכלול מעקב רפואי, מפגשים טיפוליים ותמיכה בקהילה. לעומת זאת, כאשר קיימים סיבוכים רפואיים או נפשיים, שימוש בכמה חומרים או קושי לשמור על בטיחות, ייתכן צורך במסגרת אינטנסיבית יותר.
ניסיון גמילה עצמאי ללא הערכה מקצועית עלול להחמיץ מצבים המחייבים טיפול רפואי. לכן מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בתחום ההתמכרויות לפני הפסקת שימוש בחומר שאליו התפתחה תלות, במיוחד כאשר מדובר בשימוש ממושך או בכמה חומרים במקביל.
מה ההבדל בין גמילה באשפוז לבין טיפול בקהילה?
בישראל קיימות מסגרות שונות לטיפול בהתמכרות לסמים. הבחירה אינה מתבססת רק על חומרת ההתמכרות, אלא גם על השאלה איזה סוג מענה האדם צריך בשלב הנוכחי.
אשפוזית גמילה רפואית מיועדת לטיפול בשלב הגמילה הגופנית כאשר נדרשת מסגרת הכוללת לינה ופיקוח רפואי. המטרה המרכזית היא לאפשר הפסקת שימוש בטוחה ככל האפשר ולטפל בתסמיני הגמילה.
טיפול מרפאתי או אמבולטורי מתבצע ללא לינה במסגרת. הוא עשוי להתאים לאנשים שמצבם הרפואי והנפשי מאפשר טיפול בקהילה ושיש להם יכולת להשתתף בתוכנית באופן רציף.
קהילה טיפולית שיקומית מספקת מסגרת מגורים מובנית לטיפול ממושך בהתמכרות ובהשלכותיה. במסגרת זו מושם דגש על טיפול רגשי, התנהלות יומיומית, עבודה קבוצתית, קשרים חברתיים ושיקום תפקודי.
חשוב להבחין גם בין אופן המימון לבין אופי המסגרת. טיפול ציבורי או פרטי יכול להתקיים במודלים שונים, ואילו המונח "קהילה טיפולית" מתאר סוג מסוים של מסגרת שיקומית, ולא חלופת מימון.
ככלל בעת פנייה למרכז גמילה מומלץ לבדוק את סוג המסגרת, את צוות המטפלים, את הרישיונות הנדרשים, את אופן ההתאמה ואת אפשרויות ההמשך לאחר השלב הראשוני.
איך מתמודדים עם כמיהה וחזרה לשימוש בסמים?
גם לאחר תקופה ממושכת ללא שימוש עלולים להתעורר דחפים לחזור לסמים. אצל חלק מהאנשים הכמיהה קשורה למפגש עם חברים מתקופת השימוש, לבילויים או למקומות מסוימים. אצל אחרים היא מתעוררת בעקבות לחץ, בדידות, מתח משפחתי או משבר אישי.
במסגרת הטיפול ניתן ללמוד לזהות מצבי סיכון מוקדם, לתכנן כיצד להתמודד איתם, לבנות רשת תמיכה ולפתח שגרה שמפחיתה חשיפה להרגלי השימוש הקודמים.
חזרה נקודתית לשימוש אינה בהכרח מבטלת את ההתקדמות שהושגה בטיפול, אך חשוב להתייחס אליה ולא להתעלם ממנה. יש לבחון מה הוביל לשימוש, האם נדרש שינוי בתוכנית הטיפול וכיצד אפשר לחזק את התמיכה.
במקרה של חזרה לשימוש באופיואידים לאחר תקופת הימנעות, קיימת סכנת מנת יתר מוגברת בשל הירידה בסבילות לחומר. במצב כזה יש חשיבות מיוחדת לקבלת ייעוץ רפואי וטיפול מתאים.
איך בני משפחה יכולים לעזור לאדם שמתמודד עם התמכרות?
התמכרות לסמים משפיעה לעיתים על המשפחה כולה. בני זוג, הורים וילדים עשויים להתמודד עם חוסר אמון, פחד, כעס, קשיים כלכליים ושחיקה שנובעת מניסיונות חוזרים לסייע לאדם להפסיק להשתמש.
תמיכה משפחתית יכולה לסייע בתהליך ההחלמה, אך אין פירוש הדבר שבני המשפחה צריכים לשאת לבדם באחריות לטיפול. מומלץ לדבר עם האדם בזמן שאינו תחת השפעת החומר, להתייחס באופן ענייני להתנהגויות שמדאיגות את הסביבה ולהציע עזרה בפנייה לטיפול. לצד התמיכה, חשוב להציב גבולות ברורים במצבים שבהם השימוש פוגע בבני המשפחה.
גם כאשר האדם אינו מוכן עדיין לקבל טיפול, בני משפחתו יכולים לפנות להתייעצות מקצועית. הדרכה עשויה לסייע להם להבין כיצד להתנהל, אילו ציפיות סבירות להציב וכיצד לשמור על עצמם במהלך ההתמודדות.
גמילה ושיקום מסמים בעמותת הדרך
עמותת הדרך פועלת בתחום הטיפול והשיקום מהתמכרויות ומעניקה מענה לאנשים המתמודדים עם התמכרות לסמים ולבני משפחותיהם.
הגישה השיקומית של העמותה משלבת התייחסות להיבטים האישיים, הרגשיים, המשפחתיים והחברתיים של ההתמכרות. המטרה היא לסייע לאדם להפסיק את השימוש ולפתח יכולת לנהל חיים יציבים, להתמודד עם קשיים ולשמור על ההתקדמות שהשיג במהלך הטיפול.
המסגרות הטיפוליות כוללות עבודה אישית וקבוצתית, תהליך שיקום מובנה, התייחסות למערכות היחסים ותוכנית המשך. את המענה הטיפולי מוביל צוות מקצועי, תוך הסתייעות בגישות ובכלים מתחום הטיפול בהתמכרויות.
איך מתחילים תהליך גמילה מסמים בעמותת הדרך?
השלב הראשון הוא פנייה לקבלת מידע ובחינת אפשרויות הטיפול. לצורך התאמה חשוב לברר את סוגי החומרים שבהם נעשה שימוש, את המצב הרפואי והנפשי, ניסיונות קודמים להפסיק ואת צרכיו של האדם. כאשר נדרש טיפול רפואי ראשוני, חשוב לבצע אותו במסגרת המוסמכת לכך. בהמשך ניתן לבחון השתלבות בתוכנית שיקום מתאימה, בהתאם למצבו של האדם ולתנאי הקבלה למסגרת. בני משפחה המבקשים לקבל הכוונה יכולים לפנות גם אם האדם המתמודד עם ההתמכרות עדיין אינו מוכן להתחיל טיפול.
האם ניתן לקבל טיפול בגמילה מסמים במימון ציבורי?
בישראל קיימות אפשרויות טיפול וגמילה במימון ציבורי, לצד מסגרות פרטיות ומסגרות שיקומיות שבהן עשויה להידרש השתתפות עצמית. הזכאות, תנאי הקבלה והמימון תלויים בסוג המסגרת ובגורם המפנה או המממן.
עמותת הדרך פועלת גם במסלולים הקשורים למימון ולסבסוד באמצעות גורמי הרווחה, בהתאם לתנאי הזכאות ולמסגרת המתאימה.
למידע נוסף על האפשרויות וההבדלים בין המסלולים ניתן לקרוא על גמילה מסמים ללא תשלום.
אם אתם מתמודדים עם התמכרות לסמים או מנסים לסייע לאדם קרוב, ניתן לפנות לעמותת הדרך לקבלת מידע על המסגרות הטיפוליות והשיקומיות ועל אפשרויות ההתאמה לטיפול.
שאלות נפוצות
האם חייבים להפסיק להשתמש בכל הסמים בבת אחת?
לא תמיד, והדבר תלוי בסוגי החומרים ובמצבו הרפואי של האדם. בחלק מהמקרים נדרשת תוכנית להפחתת מינון תחת פיקוח רפואי, ובאחרים ניתן לבצע הפסקת שימוש במסגרת טיפולית מתאימה. אין להפסיק באופן פתאומי חומרים שעלולים לגרום לתסמונת גמילה מסוכנת בלי הערכה רפואית.
האם יש תרופות שמקלות על גמילה מסמים?
כן, אך האפשרויות משתנות לפי סוג החומר. בהתמכרות לאופיואידים קיימים טיפולים תרופתיים ייעודיים. במצבים אחרים ניתן לטפל בתסמיני הגמילה או במצבים רפואיים ונפשיים נלווים. הטיפול התרופתי צריך להיקבע על ידי רופא בהתאם למצבו של האדם.
מהי תחלואה כפולה וכיצד היא משפיעה על הגמילה?
תחלואה כפולה היא מצב שבו אדם מתמודד הן עם הפרעת שימוש בחומרים והן עם הפרעה נפשית נוספת, כגון דיכאון, הפרעה דו-קוטבית או הפרעה פסיכוטית. במצבים כאלה חשוב לתאם בין הטיפול בהתמכרות לבין הטיפול הנפשי, במקום להתייחס לכל אחת מהבעיות בנפרד.
האם אפשר לחזור לעבודה במהלך תהליך הגמילה?
הדבר תלוי במצבו של האדם ובסוג המסגרת. בטיפול מרפאתי ניתן לעיתים לשלב עבודה לצד המפגשים הטיפוליים, ואילו מסגרת אשפוזית או קהילה טיפולית הכוללת מגורים עשויה לדרוש הפסקה זמנית של העבודה. השיקום התעסוקתי יכול להיות חלק מתוכנית ההחלמה.
מה קורה לאחר סיום הטיפול במסגרת הגמילה?
לאחר סיום התוכנית חשוב להיערך להמשך טיפול ותמיכה בהתאם לצורך. התוכנית עשויה לכלול קשר עם גורמי טיפול בקהילה, קבוצות תמיכה, שיקום תעסוקתי, ליווי משפחתי וכלים להתמודדות עם מצבי סיכון. מטרתה לסייע לאדם לשמור על ההתקדמות שהשיג ולחזור בהדרגה לחיים עצמאיים.
מידע נוסף
נכתב על ידי: ד”ר אמנון מיכאל (Ph.D) – מנכ"ל עמותת "הדרך" לשעבר
עובד סוציאלי קליני ומומחה בעל שם בטיפול בהתמכרויות. כמנחה ומדריך ותיק, ד"ר מיכאל הכשיר דורות של מטפלים, עובדים סוציאליים ורופאים בישראל.
ספרו, "התמכרות והחלמה" (2007), נולד מתוך הצורך בשטח בכלי יישומי בעברית. הספר מחבר בין התיאוריה האקדמית לבין הפרקטיקה הטיפולית, ומספק מודלים מעשיים לעבודה עם מכורים – מתוך הבנה עמוקה של צפונות ליבו של המטופל והדרך הייחודית להחלמתו.